הגבורה נחשפת: סיפורי הקרב הקשה מכולם בעזה
יואב זייתון (מתוך אתר ynet)

"בשיא הקרבות של סג'עייה אתה מגיע לסוף ההתקפה ומסתכל למעלה, ל'אבא', המג"ד, והוא לא שם כי הוא נפגע. והסמג"ד, רס"ן צפריר בר אור , נהרג, והמח"ט פצוע. שעתיים שלמות היינו ללא פיקוד".
 
רס"ן נאור עמיחי, מפקד פלוגת "עורב" של גדוד הסיור של חטיבת גולני, עדיין בשטח. הוא מתכונן לאפשרות שייקרא לחזור ולהיכנס לרצועת עזה. באחת ההפוגות, הוא וחבריו שחזרו בשיחה מיוחדת עם ynet את השעות הקשות בקרב שהיה כנראה הקשה מכולם ב"צוק איתן" - במעוז הטרור של חמאס, שם נרשמו כשליש מכלל הנפגעים של צה"ל במערכה.
 


"מפקדי הפלוגות חיכו שמפקד בסיס האימונים של גולני יגיע להחליף את המג"ד, ועד אז תפסו פיקוד בעצמם. הלוחמים התנהלו כמו אריות. מפקדת הגדוד נמחקה ברגע מהמצבה, אבל דבר לא נעצר", סיפר קצין בכיר בחטיבה. וכשדבר לא נעצר - המשמעות היא שחיילים ממשיכים להילחם בחירוף נפש של ממש. מפקדיהם הישירים, שהיו שם, חשפו בפנינו כמה מסיפורי הגבורה שצפויים בהמשך להוביל לאותות הוקרה וצל"שים.

מבין 194 פצועים לחטיבת גולני בימי הפעולה הקרקעית, חזרו 90 להילחם בשטח הרצועה, חלקם כשרסיסים בגופם. "היו חיילים שהתקשרו ודרשו שנפעיל קשרים כדי שיחזירו אותם למרות הנחיות הרופאים", אמר רס"ן ליליס מימון, מפקד הפלס"ר. 

יוהאן, חייל בודד מצרפת שמשרת בפלוגת ההנדסה (פלחה"ן) של הגדוד, ספג כדור בידו בתחילת הלחימה, ומיעט לדבר על כך עם מפקדיו כי רצה להישאר בשטח. "אחרי יומיים התנפחה לו היד בצורה משמעותית, והסתבר שזה לא רסיס אלא כדור", אמר מפקד הפלחה"ן, רס"ן אבישי ברוקנטל, "הוא אמר - שני חבריי לצוות נהרגו, אני לא יוצא עד שנשלים את המשימה. אחרי שיצא, הרופאים לא נתנו לו לחזור".

לכתבה המלאה לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לגדס"ר גולני 2011